<h1>ראבי"ה סימן תרל"ז</h1>
<h2>דף כז.</h2>
רבי אליעזר אמר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון. והילכתא כחכמים. ואם לא אכל לילי יום טוב הראשון אין לדבר תשלומין לאכול ביום טוב אחרון ועל זה נאמר [קהלת א'] מעוות לא יוכל לתקן וכל שכן דבשאר הימים של חול המועד שלא ישלים אפילו לרבי אליעזר דהא כל מה דאכל חובת היום הוא, דחזר בו רבי אליעזר ואמר שאין לדבר קצבה כחכמים, מדלא קא משלים והולך כל הרגל, כדקאמרינן במסכת חגיגה [ט' ע"א] מי שלא חג יום טוב הראשון של חג חוגג והולך כל הרגל, שמע מינה כדפרישית. ולרבי אליעזר אם השלים במיני תרגימה יצא, וכך נראה לי דלרבנן ישלים סעודת לילי יום טוב הראשון במיני תרגימה. ובפרק בתרא דיומא [ע"ט ע"ב] מפרשינן מהו מיני תרגימה פירי. ואהא סמכינן נמי לשלש סעודות דשבת על שירטב"ל דגים ופירות. ונראה לי דאפילו אדם שקשה לו קצת שינוי ווסת מחויב בשלש סעודות אף על פי שאינו רגיל, כדאמרינן הכא שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר כגון אני שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום מהו [שאוכל סעודה אחת ואיפטר] אמר לו בכל יום ויום אתה ממשיך כמה פרפראות לכבוד עצמך עכשיו אי אתה ממשיך פרפרת אחת לכבוד קונך, וסתם אינו רגיל הוי לדידיה שינוי ווסת, ומיהו סגי ליה בהשלמת מיני תרגימה. ואפילו לא בירך ברכת המזון בין סעודה לסעודה הוי הכירא, כיון שכל ימות החול לא הורגל בכך.
